ראיתי פעם הנהגה יפה, ואנו משתדלים ליישמה גם עם עצמנו וילדינו. בכל פעם ששומעים סירנה של אמבולנס, עוצרים לרגע ואומרים פרק תהילים. הסיבה לכך איננה רק הצורך להתפלל על זולתנו – החולה. יש תועלת בהנהגה זו גם לעצמנו, לדאוג לכך שחלילה לא נפתח אדישות לצער של השני. סירנות יכולות בקלות להיכנס ל’רפטואר’ הקולות שאוזננו מתרגלת לשמוע, אך ייתכן מאוד שלא נקשיב בלבנו לכאב. העצירה לתפילה, ואי ההסכמה להישחק בשגירה, מאפשרת לנו לראות בעוניו של זולתנו.

“ראה נא בענינו” היא הפתיחה לברכת הגאולה, ההקדמה לבקשה שה’ יגאל אותנו מצרותינו. מעניין לראות, כי גם בגלות מצרים, הפתח לגאולה היה בכך שה’ ראה בענינו. על הפסוק “וירא א-להים את בני ישראל וידע א-להים” (שמות ב, כב) מפליא רש”י לפרש: “נתן עליהם לב, ולא העלים עיניו”. רש”י מבאר, שכביכול גם הקב”ה צריך היה לשים לב ולא ‘להתעלם’ מן הצער כדי להוציא את בני ישראל ממצרים. כמובן, שלהתעלמות עד אותה עת הייתה מטרה, לשם זיכוך בני ישראל.

על מנת שה’ יגאל אותנו, אנו מבקשות “ראה נא בענינו”. אנא ה’, הבט וראה בצרתנו וצערנו. ואולם, אם אנו רוצות שה’ יפקח את עיניו, גם עלינו לראות בצרת ובצער האנשים שעומדים סביבנו. אך ישנן כל כך הרבה צרות ל”ע. כל כך הרבה מקרים כואבים ומצערים. כיצד יכול הלב להמשיך ולהישאר פתוח במצב הזה? הלא טבעי הוא שנאטם… אם כן, פונות אנו בחזרה לה’ בבקשה – גאל אותנו מהצרות, כדי שלא יתקשה עוד לבנו. פונות אנו אליך ריבונו של עולם בתחינה – “ריבה ריבנו, וגאלנו גאולה שלמה למען שמך”. והוא גואל.

נא להשאיר את השדה הזה ריק

חוברת מתנה לסוכות

* גלו את עוצמת הסוכה
* התבוננות פנימית בצל הסוכה
*כך תחגגו את השמחה האמיתית
* העומק הרוחני של שמחת תורה

מה כתובת הדוא״ל שלכם? *

בדקו את תיבת הדוא״ל שלכם, באיזור העדכונים או הספאם