חדש, חדש ונתחדש
כשמגיע חודש ניסן, נדמה לי שישנה התחלקות לשתי סוגי אסוציאציות שונות. יש כאלה שחושבות – ניסן? וואי, כמה עבודה יש בבית… ויש כאלה שהמילה ניסן מעלה אצלן דווקא תמונות של טיולים, מסעות ופריחה מדהימה. ואולם, בין אם אנו משתייכות לקבוצה הראשונה או לשניה (או לשילוב בין שניהם), חודש ניסן נושא עמו עבורנו בשורה נפלאה של התחדשות. בין עם זה על ידי ריח האקונומיקה או ניחוח הלבלוב המשכר, החודש מזמין אותנו לחדש פנים ופנים, לגלות כוחות גנוזים, ולהעז לקחת צעדים שאולי בדרך כלל אנו מתמהמהות מלקחת.
ביעור חמץ שבלב
המשימה המרכזית שניצבת לפתחנו בחלקו הראשון של החודש, היא כמובן ביעור חמץ. כפי שכולנו יודעות, החמץ הממשי מסמל גם החמצות וחמצמצויות שונות בנפש. תוך כדי ניקוי החדרים, הפינות והסדקים, כדאי גם להתבונן פנימה בתוך חדרי הלב, על פניו השונות ואף בסדקיו. זה הזמן לבחון מה מצטבר בתוכנו שאפשר וכדאי לפנות. כעסים? טינות? מרירות? קטנוניות? את כולן אפשר לאסוף ולזרוק פנימה לתוך האש הגדולה של ערב פסח. להסכים לוותר על כל מה שמעמעם על הלהבה של הנשמה שלנו, את כל מה שכולא את הבעירה הפנימית, את כל מה שלא אנחנו באמת. גם קודם לכן בעת הניקיונות אפשר לייחד כמה רגעים לתפילה בכיוון הנ”ל. הנה דוגמא קטנה של תפילה הנוגעת לסדר הפנימי שאנו מוזמנות לבקש, בעת סידור הבית. (כמובן שסדר לאו דווקא קשור לביעור חמץ, אך אנו מוצאות את עצמנו עוסקות בו רבות בערב פסח. והאמת היא, שגם לה מרכיב חשוב ברוח ההתחדשות שהזכרנו לעיל):
רבונו של עולם, המסדר בטובך סדרי בראשית, ואף מערכות ניסים סדורים לפניך. ניצבת אני מול הבלגן בחיי, אי הסדר החיצוני שמשקף גם את חוסר הארגון הפנימי, ובעת הזו אני נושאת תפילה לפניך שתצילני מכל פיזור הדעת וחוסר הבהירות המאיימים לבלבל אותי. זכני לאסוף את כל חלקי נפשי, במיקוד אליך, במכוונות ובריכוז. סייעני להתרחק מכל חוסר דיוק, בהבנת תפקידי, בהכרעות ובבחירות, במחשבה, בדיבור ובמעשה. הצילני מקליפות שקר וחנופה, וקרבני בחסדך לאמת. תעיתי כשה אובד בקש עבדך, כי אני חפצה ללכת בדרך הישרה והברורה ולדבוק בך. מודה אני לפניך שברכת אותנו בתורה ובמצוות – כללי חיים, שעוזרים לי לשמור על מיקוד וישרות פנימית, וכן על העת הזו בה אני יכולה להגיע לסדר מחודש.
ליל הסדר
לאחר העבודה והמאמץ הגדולים של ערב פסח, מוצאות אנו את עצמנו בלילה הגדול בשנה, בליל הסדר. לבושות בבגדים חדשים ויפים, עייפות אך מרוצות מהדרך שעשינו בשבועות האחרונים, עומדות אנו לצאת שוב ממצרים. בלילה הזה אנו יכולות לפרוץ את המיצרים המוכרים לנו, ולהתעלות למחוזות רוחניים וגבוהים מאלו המוכרות לנו ביום יום. בלילה הזה כדאי לנצל ברצינות את ההזדמנות לשבת עם ההורים ואולי גם הסבים שלנו, ולבקש לחזק את הקשר שלנו עם שלשלת הדורות של עם ישראל. זה הזמן לאכול מצה המכונה “לחם אמונה”, בין היתר על ידי שאלות וקושיות, אך גם על ידי הטיית אוזן לתשובות ולסיפורים. זו העת להודות על שאנו זוכות לחיות חיים של משמעות, להלל למי שהביאנו עד הלום, וללגום ארבע כוסות של תכלית גאולית. זו השעה לעשות סדר עמוק במחשבות וברצונות שלנו, ולברר אילו חיים אנו רוצות ומסוגלות לחיות.
חודש האביב
אחרי כל אלו אכן מגיע שבוע נפלא של טיולי חול המועד והליכות בחיק הטבע. בואו ניתן לעצמנו לנשום עמוק פנימה את כל הרעננות והיופי שמציע לנו הבורא, בעונה הזו של השנה. זהו ה”אביב” שלנו – הזמן לפרוח, להוציא כוחות גנוזים, ולפרוץ לעצמנו דרך חדשה. אם רק נעז לקפוץ לתוך הים, נגלה כמה ניסים מחכים עבורנו.
מתוך ספרנו “כי בא אורך”. לרכישת הספר לחצי כאן