Description

לרבות מאתנו, בסדר היום העמוס והתובעני, יש אתגר לא פשוט, עם עצם העמידה לתפילה. אך גם כאשר אנו מצליחות לפתוח את הסידור, לא תמיד גם הלב נפתח. והלא התפילה עבודה שבלב היא, כפי שלימדונו חז”ל. אז איך גורמים ללב לזוז?

עצה אחת שניתנה בתורת החסידות, היא להתבונן. כמו שאמא שמולידה בנים, גם המוחין מולידים את מידות הלב. העמקת הדעת וההבנה, במשמעות המילים הנאמרות, יכולה לתת להן חיים משל עצמם, ואזי הן מתחילות להאיר, כפי שלימדנו מורנו הבעש”ט “צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה”, כלומר, תן למילה של התפילה להאיר את אורה.

עצה נוספת לתפילה משמעותית, ניתן להבין במילים: “בֹּא אֶל הַתֵּבָה”, על פי תורת הבעל שם טוב. אם נשכיל להכניס את כל מי ומה שאנחנו, את כל שעובר עלינו ושאנו חוות בחיינו, לתוך מילות התפילה, אזי נראה כיצד המילים מקבלות משמעות קיומית בשבילנו.

כל זאת בבחינת העבודה שבלב, כשברור שלתפילה עוד רבדים והשפעה על ה”עולמות”, ואף על ה”אלוקות”, כפי שהקב”ה קבע לה מקום בעולמו. אך אנו באנו להתמקד ב”נשמות” ולראות בעיקר כיצד אנו “מתפללות”, כפירושו של הרש”ר הירש – מפללות ועושות משפט עם עצמנו, ועוברות תהליך משמעותי, דרך התפילה.

*

קטעי ההתבוננות וההקשבה הפנימית שלפניכן, נולדו מתוך שילוב של הדברים הללו. לפעמים נכתבו הדברים מתוך עיון במקורות ובפירושי התפילה, בזמנים אחרים הדברים נולדו מהקשבה פשוטה למילים עצמן. אך בכל מקרה הקפדנו והשתדלנו שהדברים יעברו דרך הלב, ויקבלו תהודה מתוך התדפקות על דלתותיו.